מחשבות הורמונליות פרק 2 מאת: קרן רביב
יולי 11, 2011 להגיב
"הקונספירציה" ההורמונלית
מילה חזקה קונספירציה, אבל בואו באמת נחשוב על זה. נשים בצד לכמה שורות את האהבה הגדולה שנכנסה לחיינו ברגע שילדנו נולדו.
איזה בן אדם שפוי רוצה לקום כל שעה שעתיים בלילה? מי רוצה להחליף חיתולים עם קקי ותוך כדי לעשות קוצ'י קוצ'י? האם באמת בשבת בבוקר אני נהנית לקום בשעה 06:00 ולשמוע "אמא תשחקי איתי" ומוצאת את עצמי משחקת בחצי עין עם דינוזאורים, הרי בד"כ אם אלו לא היו ילדיי הייתי מעיפה את אותו אדם מביתי באותו רגע (ובאמת הייתי עדינה).
זאת הסיבה שאני קוראת לזה קונספירציה, קונספירציה של הטבע, אותם הורמונים שמטשטשים לנו את הראייה הרציונלית ומאפשרים לנו לפעול על פי הטבע ולהביא ילדים לעולם ולשכוח את כל אותם החודשים שהיינו בהריון, ואת האינטנסיביות שאנחנו חוות בלידה בשביל שיהיו לנו ילדים ובשביל שנמשיך ונביא. לא סתם נמחקים לנו כל כך הרבה תאים במוח בתקופת ההריון, השיכחה, הטמטמת הריון הכל כך מצחיקה הזאת.
המעבר בין אינטנסיביות וכאבים של צירים להתמסרות מוחלטת לדבר הקטן הזה שיצא ממני, היא כמעט בלתי נתפסת. הרי אם נחשוב על זה "בגלל" היצור הקטן הזה כאב לי כל כך עד לפני 2 דקות, כמעט הייתי יכולה להרים בניין מהאינטנסיביות הזאת (להזכירכן בשלב צירי הלחץ או בעגה מקצועית שלב פליטת העובר) ובן רגע שכחתי הכל והייתי מוכנה שוב ללדת.
אז עוד פעם אנחנו חוזרים לקונספירציה ההורמונלית ולהורמון שובב במיוחד שנקרא אוקסיטוצין, הורמון האהבה, אבל בשביל שיהיה עוד קצת מתח נדבר עליו בהזדמנות.
אז בואו נחזור לאהבה הגדולה שהמתוקים האלה עושים לנו בלב ובנשמה ועם זה נסיים להפעם.
כבר מתגעגעת,
שבוע מקסים,
קרן רביב
