מחשבות הורמונליות- פרק 1 מאת: קרן רביב
מאי 29, 2011 2 תגובות
רגע, מה קורה פה???? מה השתנה???
אני הרי עובדת מאוד קשה, מלווה לידות, מעבירה הדרכות, מנהלת קליניקה פרטית, לומדת, אמא לשני ילדים, מנהלת את הבית ואני לא יכולה להיות עייפה, עם בחילות ועם רגשנות שאין לה סוף.
עייפה??? מה זה עייפה?? אין לי זמן להיות עייפה!!!
לוקחת צעד אחד אחורה וכותבת לכן הנשים שהיו, נמצאות או שיהיו במעגל החיים המדהים הזה שנקרא הריון ולידה.
במשך זמן מה לפני שנכנסתי להריון תהיתי מדוע יש ימים בחודש בהם אני מרגישה נשית ומיוחדת ובימים אחרים אני מכונסת בתוך עצמי ולא מעניין אותי כלום? למה יש צורך מהותי בלידה שהאמא תרגיש בטוחה ונינוחה? למה כשיוצא התינוק מבטן אימו עם עיניו פקוחות הוא עירני, מביט וחוקר? למה כשאני מסתכלת על ילדיי בזמן שהם ישנים (וגם ערים) ליבי מתמלא ומרגיש שאין מקום יותר חוץ מלאהבה (ולאוקסיטוצין שתכירו בהמשך)?
אינני מדענית אך מאוד אוהבת לחקור את המדע, את הטבע, את הדברים שעומדים מאחורי ההתנהגויות שלנו.הפרקים הבאים אינם מבוססים רק על דעתי האישית אלא על מחקרים שנעשו לאורך שנים והובאו בספרים ומאמרים שקראתי וחקרתי.
אני נפעמת מעוצמת הגילויים ההורמונליים וככל שאני קוראת אני רוצה עוד ועוד להעמיק. להורמונים יש משקל כל כך גדול, במיוחד אצלנו הנשים, ומבחינתי להכיר את ההורמונים המופעלים בגופי במהלך מחזור החיים לרבות הריון ולידה, זאת עוד אחת מהדרכים להכיר את עצמי. אם נפעל בהרמוניה עם המוח, הרציונל, המחשבה, הרגש וההורמונים זאת עוד דרך שלנו להתקרב לעצמנו ולהבין יותר. ולכן אני מביאה זאת בפניכן, הנשים, מתוך הערצה למורכבות שלנו כנשים. מתוך כבוד לנשיות העצומה שלנו.
ההמשך יגיע בקרוב…
קרן רביב
